ואומר רש"י כאן "דבר אחר: קסם זה נטלו בידם זקני מדין אמרו אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת לפיכך כשאמר לינו פה הלילה אמרו אין בו תקוה וגו'". המעיין בלשונו של רש"י יראה דבר מוזר, שבתחילה כותב לשון "תועלת", ואח"כ כותב לשון "תקוה", והרי הכוונה היא לאותו דבר?
וההסבר הוא שזקני מדין היו צריכים מישהו שינצח את משה רבינו אשר כחו היה בפה ולכן הלכו אל בלעם שגם כחו היה בפה. אבל עדיין התקשו, שהרי מי אמר שבלעם ינצח את משה, הרי יכול להיות גם להיפך, ולכן לקחו בידם סימן ש"אם יבא עמנו בפעם הזאת", זאת אומרת שיבא מיד ללא בקשת רשות מה', אזי "יש בו ממש" שהוא יותר טוב ממשה. שמשה צריך לשאול את ה' כמו שמצינו שאמר "עמדו ואשמעה מה יאמר לי ה'", אבל אם ידחנו להמתין אזי "אין בו תועלת" שלא יכול להועיל ממש, אבל עדיין יש בו "תקוה" שאז הם שווים ואולי בלעם ינצח. אבל כאשר אמר "לינו פה הלילה" אזי אמרו "אין בו תקוה" שאין אפילו מה לקוות, שהרי משה מדבר עם ה' בהקיץ פה אל פה ידבר עמו ולעומת זאת בלעם מדבר עם ה' רק בחלום.
מקור: מפי השמועה |
